מאמרים

טיקים יכולים להופיע לעתים בשילוב עם הפרעות התפתחות ועם תסמונות אחרות (כמו הפרעות קשב וריכוז ואוטיזם). לעתים, ניתן לראות בילדים שסובלים מטיקים גם שכיחות יתר של קשיים רגשיים או של מחשבות כפייתיות, וטיקים עלולים גם להיות מושפעים ממצבים רגשיים – הם יכולים להחמיר במצבי מתח וחרדה ואף בזמן של מחלה או של עייפות קיצונית.

ברוב המקרים הטיקים חולפים מעצמם, הם לא גורמים להפרעה משמעותית בתפקוד היום יומי, ולכן הם גם לא דורשים טיפול. במקרים חמורים יותר, שבהם הטיקים קשים וכתוצאה מהם נגרמת הפרעה לתפקוד היום יומי, גם אם בתור הפרעה חברתית, ניתן לתת טיפול תרופתי שברוב המקרים ישולב עם טיפול התנהגותי.

אחד ממטרדי הקיץ הנפוצים ביותר הם היתושים בבית. כולנו רואים אותם אורבים על הקירות והתקרה, שומעים אותם מזמזמים ליד האוזן, ולפני שאנחנו ממהרים להזמין הדברת יתושים בבית אנו מגרדים בכעס את העקיצות שהם מותירים על גופנו. למרות שאנו נוהגים להתלונן על הימצאותם של יתושים בבית, את הטענות יש להפנות דווקא אל נקבת היתוש.

היתושות הן שנוהגות לעקוץ יונקים בעלי דם חם, כגון בני אדם (אך גם בעלי חיים אחרים), לשם השגת חלבון המצוי בדם להגברת הפריון ותפוקת הביצים מהן יבקע דור ההמשך של החרק הטורדני שנקרא יתושים.

תקופת ההיריון היא תקופה של שינוי. הגוף על שלל מערכותיו הנפלאות עובר שינויים והתאמות, אשר מטרתם היא להכין אותו להריון, ללידה ולתקופה שלאחר הלידה. את ודאי מכירה מקרוב את השינויים ההורמונליים המאפיינים את התקופה הזו. אותם שינויים גורמים לרקמות החיבור להיות חלשות יותר ותומכות פחות. יחד עם העומס הנוצר על המפרקים במהלך ההיריון והלחץ המופעל על רצפת האגן בלידה עצמה, מתקבלת חגורת אגן פחות יציבה, עם רצפת אגן מוחלשת.

שילוב זה עלול להתבטא בקשיי שליטה על הסוגרים, בצניחה של איברי האגן, בקשיי התרוקנות ולעתים קרובות בצורה של כאב גב תחתון, כאב אגני, כאב ברצפת האגן או בשילוב של כל אלו יחד. האם הלכת לרופא בעקבות תלונה על כאבים במפשעות, בגב תחתון, ברגליים, בעצם הזנב? האם שמעת מונחים מבהילים כמו: סימפיזיוליזיס, קוקסידיניה, וגיניסמוס? כולם מתייחסים לכאב בחגורת האגן וברצפת האגן השכיחים מאוד בתקופה הסב – לידתית.

בשנים האחרונות מבוצעים מחקרים רבים הקושרים בין חשיפה ממושכת למדיה אלקטרונית (טלוויזיה, מחשב, מכשירים ניידים שונים) לבעיות בריאות אצל ילדים קטנים. מחקרים מראים כ-40 אחוז מהתינוקות נחשפים לטלוויזיה כבר בגיל שלושה חודשים, 90% מהתינוקות מתחת לגיל שנתיים צופים במדיה אלקטרונית בין שעה לשעתיים ביום בממוצע. בגיל 3 שנים לשליש מהילדים יש טלוויזיה בחדרם. הזמן הממוצע לצפייה במדיה אלקטרונית עולה עם הגיל והערכה שבמתבגרים צפייה במסכים ממוצעת היא בין 6-7.5 שעות ביום.
מחקרים רבים המצביעים על נזק לטווח ארוך שעלול להיגרם מצפייה מוקדמת ובלתי מוגבלת, בייחוד בקרב תינוקות ופעוטות. מבחינה האנטומית מוח הילד משלש את גודלו בשנת החיים הראשונה, 80% ממוחו של אדם בוגר מתפתחים בשלוש שנות החיים הראשונות כך הגירויים שילדים חווים בתקופה זו משפיעים באופן ניכר על התפתחות המוח. במחקרים נמצא שלצפייה מוקדמת במסכים השפעה שלילית על התפתחות אזורים במוח הקשורים ביכולות קוגניטביות.

אני רוצה לשתף אתכם באחד המקרים המעניינים והמסקרנים ביותר שהזדמן לי לטפל בהם. לפני מספר חודשים הגיעה אלי מטופלת חדשה, אשר סבלה מתופעה מוזרה – היא היתה מקבלת שוק אנפילקטי במהלך ריצה על דשא. המטופלת, בת 39 ובריאה לגמרי, לא סבלה מכל מחלה ידועה או אלרגיה מאובחנת, למעט התופעה הדרמטית.

בפעם הראשונה החלו הסימפטומים כחצי שעה לאחר תחילת הריצה על דשא. המטופלת הגיעה לכדי אשפוז בבית החולים, שם לא הצליחו לאתר את הסיבה לבעיה. בפעם השניה, היא כבר זיהתה את הסימנים: התכווצויות ודקירות בבטן, בלשון ובאחת מכפות הרגלים. תוך 2 דקות היא כבר נפוחה וחסרת יכולת לתפקד. זו היתה הפעם האחרונה בה העזה לצאת לרוץ על דשא.

דוקטור שחר טורפז מדברת על החיסונים הניתנים לילדי ישראל ומבוצעים על פי פרוטוקול סטנדרטי וקבוע: "ילדים רבים עלולים לסבול מתגובות קשות לחיסונים אלה, וחבל שההורים כיום לא יודעים כיצד להכין את הילדים לקבלת חיסונים רפואיים, ומה כדאי לדעת לפני קבלת החיסון"

"כרופאה העוסקת בטיפול ברגישויות ובאלרגיות וכאמא לשתי בנות (3+7), אני פוגשת כמעט מדי יום בהורים המתלבטים בשאלה האם לחסן את ילדיהם הקטנים. מגוון החיסונים הניתנים היום לילדינו בגילאים השונים, הנו רב ואת חלקם הגדול הילדים מקבלים במסגרת טיפת חלב או מערכות החינוך השונות.

ניתן להגדיר בעיית התנהגות ככל פעולה ששוברת כללים ומוסכמות חברתיות, או פועלת כנגד אחרים. ילדים בעלי הפרעת התנהגות מאופיינים בהתנהגות אגרסיבית הפוגעת בזכויותיהם של אחרים וכוללת אלימות, גניבות, הפרת חוקים והוראות מבוגרים. ילדים אלו מתקשים ליצור קשרים חברתיים, ונוטים להיות אגוצנטריים ומניפולטיביים. הם אינם חשים אמפתיה לצורכיהם ורגשותיהם של אחרים ואינם חשים חרטה לאחר שפגעו באדם אחר.

לרוב מדובר פשוט בילדים אשר מתקשים בקבלת המציאות. מבטאים תסכול רב כאשר אינם נענים להם, ו/או כלפי דמויות סמכות. בנוסף מבטאים התנגדות כלפי ציפיות שונות מהם וקושי רב בקבלת גבולות. במרבית המקרים ניתן לראות את הקשיים במגוון מקומות – בית ספר, צהרון, חוגים וההתנהגות בבית.

הפרעת קשב היא הפרעה נוירופסיכיאטרית המתבטא בחוסר יכולות קשב לעיתים מלווה בהיפר אקטיביות ואימפולסיביות שהם מעל הרמה הממוצעת לגיל הילד ונמשכת מעל 6 חודשים. ילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעת קשב, מתמודדים עימה לאורך כל שעות היום ולא רק בבית הספר. האבחנה של הפרעות קשב וריכוז (ADHD) היא אבחנה קלינית בעיקרה, ויש חשיבות גדולה באבחנה המבדלת של ההפרעה ממצבים אחרים – חלקם תקינים וחלקם פתולוגיים – ביניהם חריגות שכלית בשני קצותיה, הפרעות הסתגלות, הפרעות התנהגות, ליקויי למידה, קשיים פיזיים שונים, כגון הפרעה בראייה או בשמיעה ועוד.

מכיוון ש"הפרעת" קשב וריכוז משפיעה על כל ממדי החיים (משפחה, חברה, לימודים ועבודה) והסובלים ממנה נתפסים על-ידי הסביבה ככאלו אשר מתפקדים בהצלחה יחסית, אנשים אשר אינם מאובחנים, עלולים בחלוף הזמן לפתח הפרעות נפשיות נוספות כמו דיכאון, חרדה ועוד..

עם השנים חלים שינויים באלסטיות עור העפעפיים, ובמרקם ונפח שרירי הפנים והשומן הארובתי. כל אלה יוצרים מצב של הפרעה קוסמטית ולעיתים מלוה גם בהפרעה רפואית. הניתוח במקרים אלו הינו תיקון פלסטי העפעפיים (blepharoplasty). בניתוח זה מוציאים עודף עור, ולעתים גם שריר תת עורי. במקרי עודף שקיות שומן (לרוב בחלק הפנימי), יש להסיר את עודף השומן הארובתי.

צניחת עפעפיים (פטוזיס) הוא מצב בו מנח העפעף נמוך בהשוואה למרכז האישון בעין אחת או בשתי העיניים, או כאשר הוא נמוך יותר בעין אחת בהשוואה לשניה. הסיבה השכיחה לכך היא התרופפות החיבור בין השריר המרים את העפעף העליון (Levator) לבין העפעף. צניחת העפעף עשויה להופיע בדרגות שונות- החל מצניחה קלה ואסימטריה שמשמעותה קוסמטית בעיקרה ועד לצניחה משמעותית החוסמת את ציר הראיה ומפריעה מאד לתפקוד תקין.

הפיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן עוסקת בשיקום שריר – שלד – עצב ומערכת היציבה והתנועה כולה, בדגש על רצפת האגן, הסרעפת, חגורת האגן, חגורת גב תחתון ודופן הבטן. הפיזיותרפיה נותנת מענה לקשת רחבה של בעיות הקשורות באגן הנשי.

נשים בהריון יכולות לקבל מענה לכאבי אגן וגב תחתון הנפוצים מאוד בהריון – כאב במפרקי האגן האחוריים (sacro – iliac joint) והקדמיים – סימפיזיוליזיס, וכאבים בעצם הזנב. כמו כן תוכלנה נשים בהריון לקבל הדרכה לתנוחות מומלצות ללידה במקרה של צניחת איברי האגן, כאבי אגן/גב תחתן וליקויים אורטופדיים שונים.

נשים לאחר לידה מוזמנות להגיע לבדיקת רצפת אגן שגרתית כ – 3 חודשים אחרי הלידה, גם בהעדר סימפטומים, במהלכה הן תקבלנה הסבר על תרגול שרירי רצפת האגן וחיזוק נכון של קיר הבטן לאחר לידה, במקרה של היפרדות בטנית – Diastasis recti.

טיפול בגלי הלם עשוי להוות תחליף לניתוחים אורטופדיים ולפצעים קשיי ריפוי. הטיפול בגלי הלם עשוי להביא מזור לחולי סוכרת המפתחים כיבים שאינם מתרפאים. הטיפול בגלי הלם, הוא שימוש בלחצים מכאניים. מכשירי ה- ESWT יוצרים שילוב של ארבעה סוגי גלים, בטווח עוצמות גדול מאוד: גלים אלקטרומגנטיים, גלי קול, גלי אור וגלי חום. לא ידוע מי מהם הוא בעל ההשפעה הביולוגית הגבוהה ביותר על הרקמה המטופלת, ומה כל אחד מהם תורם בפני עצמו, אך השילוב של ארבעתם יעיל בטיפול בפצע.

יסוד הטיפול בעזרת גלי קול, הינו עידוד יצירת כלי דם ויצירת עצם. הבעיה העיקרית בכיבים כרוניים, הינה הפרעה באספקת הדם. טיפול זה נמצא כמגרה יצירת כלי דם חדשים ברקמה המטופלת, תוך הפרשה מוגברת של – VEGF חומר הנוצר בגוף ומביא ליצירת כלי דם חדשים.

הכאב בברך הינו בשל תהליך ניווני ראשוני (טבעי) או משני (חבלתי) בו המשטחים הסחוסיים פגועים, המרווח המפרקי מצטמצם בהדרגה עד להעלמות ובהמשך מופיעה דלקת בפרק בעקבות השחיקה מלווה בהופעת זיזי עצם ועיוות בציר הגף התחתון (ברך עקומה). המגבלות העיקריות הינן כאב וירידה בתפקוד היום יומי. ככל שהכאב והנוקשות בברך מתגברים, הליכה פשוטה וטיפוס במדרגות הופכים למאומצים. בשלב בו טיפול שמרני אינו עוזר ניתן לשקול טיפול ניתוחי – החלפה של מפרק הברך.

הפתרון הניתוחי (הכירורגי) הינו החלפה של מפרק הברך במפרק מלאכותי ועגינתו בעצם ע"י דבק (צמנט) ייעודי לכך. אם התהליך הניווני מתפשט לשני מדורי הברך (המדיאלי והלטראלי) הטיפול המתאים הוא החלפה שלמה של הברך אך ישנם מקרים כי התהליך הניווני פוגע רק באחד מהמדורים, ובמקרים כאלה יש אפשרות להחלפה חלקית של הברך במדור הפגוע בלבד.

ארתרוסקופיה – מהי? ארתרו= פרק, סקופיה= הסתכלות.
ארתרוסקופיה הינה שיטה לאבחון וטיפול בבעיות פרקים (ברך, כתף, קרסול, וכו'.) לאחר שהמטופל מורדם מוכנס מכשיר אופטי זעיר (בקוטר 5 מ”מ) שבקצהו מצלמת וידאו, באופן בו ניתן לצפות במתרחש בפרק על גבי מסך טלוויזיה. בהמשך, מוכנסים מכשירי ניתוח זעירים, לפרק דרך חורים קטנים, המשמשים לטיפול בבעיה שנצפתה. שיטה זו מאפשרת חזרה מהירה לפעילות שגרתית של המטופל, והורדת התחלואה שלאחר הניתוח.

חשיבות התזונה בתהליך ריפוי הסרטן מקבלת הכרה הולכת וגוברת, ומוכרת ע"י מרכזים עולמיים לחקר הסרטן כסלואן קטרינג ו-מ.ד אנדרסון. למזון חשיבות מכרעת על התקדמות הסרטן. ניתן לזהות בבדיקת דם מטבולית מקיפה מהם הנוטריינטים אותם צורך הגידול ומהו מנגנון חילוף החומרים בו הוא משתמש. בעקבות הזיהוי ניתן לנסות למנוע מהגידול הסרטני חומרים המביאים להתפתחותו. זיהוי מנגנונים אלו, והתאמה אישית של תזונה מדוייקת לכל חולה – תעזור לו בטיפולים הרגילים.

שיטה זו מיישמת את המחקרים החדשניים ביותר בחקר הסרטן. בדיקה מטבולית חדשנית, נותנת אינפורמציה על החומרים הנצרכים ע“י הגידול, ואלו החסרים בגוף, יחד עם הערכה על מצב המערכות השונות בגוף: מערכת הדם, הנשימה, מצב חיידקי הבטן ועוד. עפ"י תוצאות הבדיקה נערכת אנליזה ותיאום המצב הבריאותי הכללי, עם בדיקות נוספות, בעקבותיה ניתנת פורמולה תזונתית, המיובאת מארה"ב ומותאמת אישית עבור כל אדם.

אחרי שהורידה 100 ק"ג, המטופלת נפרדה מ-5 ק"ג של עור עודף בניתוח הבקע שהגיע עד לקרסוליים. אחרי שהשילה עשרות ק"ג ממשקלה, אלה בוגיוב פיתחה בקע (הרניה או שבר) ארוך במיוחד, שהגיע עד לקרסוליה והגביל אותה באופן משמעותי. כדי לפתור את הבעיה הבריאותית, היא עשתה את כל הדרך מאוקראינה לרמב"ם, שם פגשה את האיש שישנה את חייה. השבוע, אחרי שעברה ניתוח מורכב לתיקון הבקע שלה, היא יכולה להתחיל לתכנן את חייה החדשים בישראל, ליד בתה המתגוררת בארץ.

במשך כמה שנים אלה בוגיוב, בת 63 מאוקראינה, הסתובבה עם בקע ארוך במיוחד, אשר הגיע עד לקרסוליה. מעבר לאי נוחות הברורה שכרוכה בבעיה כזו, הבקע שהכיל את הקיבה כל המעי הדק וחלק מהמעי הגס, גרם לבוגיוב לבעיות רפואיות לא פשוטות והעיב באופן משמעותי על איכות חייה. אחד הסיבוכים העיקריים מהם היא סבלה היה התפתחות של מספר חסימות קיבה חוזרות, שהובילו לכך שפשוט לא יכלה לאכול.