עשה ואל תעשה – הפרעות קשב

מאת – ד"ר מיקי הר גיל, מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, מנהל היחידה לנוירולוגית ילדים והמכון להתפתחות הילד בבית חולים מאיר.

עשה ואל תעשה – הפרעות קשב

רבות נכתב ונאמר על הליקוי הנוירולוגי השכיח וה"פופולארי" ביותר בקרב ילדים בשנים האחרונות, הלא הוא הפרעת קשב. כ-5-15% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מההפרעה בארץ ובעולם. ד"ר הר-גיל עושה מעט סדר בבלאגן, עם מספר דגשים חשובים להתמודדות עם הפרעת קשב:

עשה

אבחון: הפרעת קשב היא הפרעה נוירופסיכיאטרית המתבטא בחוסר יכולות קשב לעיתים מלווה בהיפר אקטיביות ואימפולסיביות שהם מעל הרמה הממוצעת לגיל הילד ונמשכת מעל 6 חודשים. ילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעת קשב, מתמודדים עימה לאורך כל שעות היום ולא רק בבית הספר.

אבחון הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים חייב לכלול:

1. הערכה קלינית הכוללת:
א. היסטוריה מפורטת של הילד ומשפחתו.
ב. הערכה מלאה על- פי הקריטריונים של המדריך העדכני של ה- DSM (מדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי).
ג. הערכה של הפרעות אפשריות אחרות.
ד. בדיקה קלינית מפורטת.

2. שאלוני אבחון להורים ולמורים (כגון שאלון Conners עליו נסביר בהמשך).

3. כלים אבחוניים נוספים: במידת הצורך ימליץ הרופא או הפסיכולוג המאבחן על השלמת האבחון בכלים נוספים: מבחנים ממוחשבים אובייקטיביים כמו מבחן מוקסו לאיתור הפרעת קשב וריכוז, מבחנים פסיכולוגיים, הערכה קוגניטיבית, הערכה פסיכיאטרית, הערכת כישורי למידה וכדומה.

4. בדיקה רפואית. פסיכולוג המאבחן ADHD חייב להמליץ על השלמת האבחון באמצעות בדיקה נוירולוגית ו/או פסיכיאטרית של רופא הרשאי לאבחן הפרעת קשב וריכוז.

אבחנה של הפרעות קשב וריכוז

האבחנה של הפרעות קשב וריכוז (ADHD) היא אבחנה קלינית בעיקרה, ויש חשיבות גדולה באבחנה המבדלת של ההפרעה ממצבים אחרים – חלקם תקינים וחלקם פתולוגיים – ביניהם חריגות שכלית בשני קצותיה, הפרעות הסתגלות, הפרעות התנהגות, ליקויי למידה, קשיים פיזיים שונים, כגון הפרעה בראייה או בשמיעה ועוד. מכיוון ש"הפרעת" קשב וריכוז משפיעה על כל ממדי החיים (משפחה, חברה, לימודים ועבודה) והסובלים ממנה נתפסים על-ידי הסביבה ככאלו אשר מתפקדים בהצלחה יחסית, אנשים אשר אינם מאובחנים, עלולים בחלוף הזמן לפתח הפרעות נפשיות נוספות כמו דיכאון, חרדה ועוד. הסיבה להיווצרות הפרעות אלו היא תחושת הכישלון שאותה חווים האנשים אשר אינם מצליחים למרות כל מאמציהם.

הדרכת הורים

הורות לילד עם בעיית קשב וריכוז יכולה להיות הורות מתישה ומאתגרת עד מאד. הורים רבים מתארים תחושה כי גידול ילד אחד עם הפרעת קשב וריכוז קשה ומעייפת כמו גידול של מספר ילדים ללא הפרעה. ההורים מרגישים בודדים במערכה ופעמים רבות חשים רגשות אשמה על תפקודו הנמוך של הילד. הורים רבים מתמודדים עם קשיים של ילדיהם להתארגן בבוקר. הילדים לא מצליחים להתעורר, לא מצליחים לצאת מהמיטה, מתנגדים להתלבש ולהתארגן והמריבות בבוקר הופכות לסיוט יומיומי שכל הבית חווה, מתנהלות מריבות בין הילדים להוריהם, מריבות בין האחים וגם מתח גדול בין ההורים.

חוסר האונים שמרגישים ההורים נוכח המצב הקיים משתקף באופן הביטוי שלהם אל מול הילדים וכן בדרכי ההתמודדות שלהם. הדרכת הורים היא כלי חשוב עבור הורים של ילדים עם בעיות קשב וריכוז. הדרכת הורים מספקת תמיכה, עזרה והכוונה בדילמות הייחודיות שהורים של ילדים עם בעיות קשב נתקלים בהן במהלך גידול ילדיהם. הדרכת הורים יכולה להתבצע במקביל לטיפול בילד, או ללא קשר לטיפול. לעתים יש עדיפות כי האדם המטפל בילד ידריך גם את הוריו, ולעתים תהיה הבחירה להפריד בין המטפלים.

בהדרכה עצמה מביאים ההורים דילמות ואירועים מחיי היום יום, בעזרת המטפל לומדים לבחון את האירוע, להבין את מקור התגובות להתנהגותו של הילד ואת מאפייני החשיבה הקשורים לילד ולקשייו. יחד עם ההורים מנתח את האירועים השונים ובעזרת הבנה מחודשת ונקודות מבט שונות, קובעים דרכי פעולה חדשים.

טיפול תרופתי

מבחינה אנטומית, הפרעת הקשב קשורה לאונה הקדמית של המוח בה מרוכזים התפקודים הניהוליים זיכרון העבודה לעומת זאת האונות האחוריות, האחראיות על אגירת ידע ומידע: משמעות הדבר היא שהפרעת קשב אינה בעיה של ידע – הילד או הנער יודע שעליו לשבת וללמוד ולהיות בשקט, אך הוא פשוט אינו מסוגל לבצע זאת. מסיבה זו, על אף שאפשר וכדאי גם ללוות את הילד בשיחות ובתמיכה, אי אפשר "ללמד" אותו להיות ללא ההפרעה.

כיום קיים מגוון רחב של טיפולים תרופתיים, כאשר לכל ילד (או מבוגר) תתאים תרופה אחרת בהתאם לפרמטרים של משקל, גיל ומידת ההפרעה. היום נהוג לטפל בתרופות הניתנות כקו טיפולי ראשון (ריטלין קונצרטה) אשר מבוססות על החומר הפעיל מתילפלידאנט. חשוב לדעת שהתרופות הללו לא תמיד משיגות את התוצאה הרצויה, שכן ישנם כאלה העמידים בפניהן או מגיבים לא טוב לתופעות הלוואי שלהן.

קבוצת תרופות נוספת שנכנסה לאחרונה במרבית הקופות, פוקלין ממשפחת המטיל פנידט, אטוט או וויואנס השייכת למשפחת תופעות הלוואי העיקריות של תרופות אילו – חוסר תאבון, לעתים כאבי ראש או בטן, הטיפול התרופתי יכול לעורר מרכיבם רגשיים וטיקים.

הסדרת אורך חיים שינה וארוחות

סיגול אורחות חיים מתאימים, ובייחוד הקפדה על שינה בריאה, אכילה מסודרת ונטילת תרופות בשעות ספציפיות, ייקלו משמעותית על ההתמודדות עם ההפרעה. לעתים, הסובלים מהפרעת קשב עשויים 'לשכוח' לאכול בצורה מסודרת ולדלג על ארוחות. בנוסף, נטילת תרופה בשעה מאוחרת, עשויה לשבש את הלינה במשך הלילה ובכך לפגוע ביום המחרת. קביעת כללים והרגלים יפחיתו שיבוש של סדר היום.

אל תעשה

1. אל תתעלמו: המודעות הרבה שיש היום להפרעה, גורמת לרבים לחשוב שילדים "רוכבים" על הגל ומאשימים את בעיית הקשב, במקום לקחת אחריות. על-כן, חשוב מאוד לשים לב לסימפטומים התנהגותיים ולא להתעלם מהם. ישנם ילדים שבעיית הקשב מתבטאת אצלם בהיפראקטיביות ודילוג בין משימות, ויש כאלה שאצלם זה יתבטא בניתוק או חולמנות.

כך או כך, ילדים שבאמת סובלים מבעיות קשב, ינהגו כך כל הזמן ולא רק כשתידרש מהם לעשות משימה שהם לא ששים לה. הביטו עליהם כשהם עם חברים, עם האחים, בחוגים או סתם משחקים ובדקו אם ההתנהגויות החריגות חוזרות על עצמן. זכרו כי עבור אותם הילדים, הפרעת הקשב פוגעת לא רק בסביבה הלימודית אלא גם החברתית, ולכן אבחון וטיפול נכונים משמעותיים עבור תהליך הגדילה שלהם.

2. אל תחשבו שזו הפרעה רק של ילדים: אחד מהמיתוסים הקשורים בהפרעת קשב הוא שזו הפרעה של ילדים, אשר עוברת עם הזמן. זו טעות לחשוב שההפרעה עוברת מאליה או עם הגיל 0 על פי מחקרים קיימת ירידה בפעלתנות אך יכולות הקשב והמוסחות עדין נשארות נמוכות גם בגיל המבוגר. גם מבוגרים עשויים לסבול מההפרעה, אך לא פונים לטפל בה מסיבות של חוסר מודעות או מבוכה.

קשיים בתחום הקשב בגיל המבוגר יבואו לידי ביטוי בדרך כלל בבעיות בזוגיות, בחוסר סבלנות מול המשפחה ובעבודה – למבוגרים בעלי הפרעת קשב יהיה קשה יותר להתמיד בעבודה קבועה. במידה ואחד מילדיכם הגדולים או אף אתם עצמכם מגלים סימנים העשויים להצביע על בעיית קשב – חשוב מאוד לגשת ולבדוק זאת.

3. הטיפול: טיפול בהפרעת קשב הוא תמיד שילוב של:
• טיפולים רגשיים לילדים לחיזוק הביטחון העצמי , הקשרים החברתיים ולשינוי ההתנהגות.
• הדרכת ההורים
• עזרה לימודית במידת הצורך
• טיפול תרופתי

לא לשכוח לעקוב..

4. אל תשכחו לעקוב: הילדים משתנים וגדלים בקצב מהיר; במקרים רבים הילדים גדלים והמינון התרופתי צריך להשתנות בהקדם. יכולים להיות מקרים בהם אחרי פרק זמן מסוים לא יהיה צורך בטיפול תרופתי, או מקרים אחרים בהם התרופה גורמת לתופעות לוואי לא נעימות. המעקב הוא חשוב מאוד, וזו משימה שיש לבצע כל הזמן. להבדיל מהרבה מקרים רפואיים אחרים, לא מדובר בבעיה נקודתית הנעלמת בעזרת תרופה, אלא בעיה הקיימת שם כל הזמן, ותמיד צריך לראות איך להסתגל אליה מחדש. טיפול תרופתי צריך להיות מותאם למאפיינים של גיל, משקל, אורח החיים המשתנה, שינויים הורמונאליים בגיל ההתבגרות ומאפיינים סביבתיים אחרים. תמיד צריך לבחון האם הטיפול התרופתי הולם ומספק תוצאות. מעקב תמידי ומעמיק יאפשר לכם לתת מענה מיטבי לילדיכם.

צור איתנו קשר



כתובת:

סניף כפר סבא: רפפורט 3, קניון כפר סבא הירוקה קומה 11
סניף פתח תקווה: מוטה גור 4, מגדל קניון אבנת (הקניון הגדול) קומה 9
סניף חיפה: ההסתדרות 55, קניון סינמול (לב המפרץ) קומה 3

טלפון ראשי:

07-33-700-700

 

  • פייסבוק